חייו קצרים של אמין היו אמנם קצרים אולם ללא ספק מלאים באתגרים לצד הספקים יפים. הוא נולד ב-01.06.1987 באזרבייג׳ן. ב-2002 עלה לארץ במסגרת פרויקט נעל"ה, לפנימייה בקיבוץ שפיים, וסיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר "חוף השרון", במגמת מכניקה ורובוטיקה.

 

מיד בסיום בית הספר אמין התגייס כחייל בודד לצה"ל ושירת כלוחם קרבי במערך הנ"מ. בתקופת שירותו הסדיר לחם במלחמת לבנון השנייה בגזרה הצפונית. אמין אהב את השטח, התחבר מאוד לסגנון ולרוח החיים של לוחם קרבי, והבחירה לחתום קבע מתוך כוונה לבנות קריירה צבאית התקבלו אצלו באופן טבעי וללא התלבטות. כך המשיך לשרת בצה"ל במשך 10 שנים, ובמהלך שירותו  ביצע תפקידים רבים, ביניהם מפקד פלוגה, סגן מפקד סוללת "ברקן", ומפקד מחלקת הגנה.

 

ב-2015, לאחר שהשתחרר מצה"ל, המשיך לחפש שירות בעל משמעות, והתגייס בלי היסוס למשטרה, גם כשמדובר היה בתפקיד של סייר. לא היה פשוט להתחיל הכול מהתחלה, אך בזכות עבודה קשה, נחישות ומקצועיות קודם אמין לתפקיד ראש קבוצת סיור בתחנות עיירות, ערוער ותל שבע. בהמשך השלים גם קורס קצינים ומ- 2020 שירת כמפקד צוות ביחידת יואב, יס"מ נגב.

 

במקביל לשירות במשטרה סיים אמין תואר ראשון בקרימינולוגיה במכללת אשקלון ותואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת בן גוריון. בחודש אוקטובר 2023 אמור היה להתחיל תואר שני נוסף ברפואת חירום - מוכנות ומענה למצבי חירום, באוניברסיטת בן גוריון.

 

אמין היה אדם שמח וחייכן, אופטימי, עם הרבה חוש הומור, חבר טוב ונאמן כמו השם שלו. חברי צוות, מפקדים ואנשים שהכיר מתארים אותו כמפקד הגון ותומך, אדם ישר ומקצוען. בבית היה איש משפחה, בעל ואבא אהוב ואוהב, אשר שידר רוגע וביטחון והקדיש כל רגע פנוי למשפחתו. במשך רוב חייו בישראל התגורר אמין בבאר שבע, וב-2022 עבר יחד עם אשתו ו-2 ילדיו לאופקים, בה בנו בית במסגרת פרויקט של משטרה.

 

ב-07.10.23 עבד אמין כקצין בכיר באבטחת מסיבת הטבע נובה ברעים,

ונפל בשעות הבוקר המוקדמות בקרב עם מחבלים.

הותיר אחריו אישה - ליבי,

שני ילדים (דניאל בן 7 ורומי בת 5),

הורים ואחות.

בן 36 בנפלו.