דניס בלנקי
נולד ב-17 במאי 1976 בעיר קלינינגרד, למשפחה של סטודנטים, נטליאי ואלקסנדרה. כבר בילדותו היה ילד חייכני וסקרן, ובכל מקום היו לו חברים רבים. ההורים התגרשו ובנו משפחות חדשות, וכך נוספו לו שתי אחיות תאומות בגיל 16.
דניס ואביו עלו לישראל, ותחילה התגוררו בקרוואנים בבאר שבע. בתום לימודיו בבית הספר התגייס לצה"ל, ולאחר שהשתחרר משירות עבד באבטחה בעיר העתיקה בירושלים, שם רכש חברים רבים. בנוסף לכך התעניין במוזיקה.
בגיל 26 התחיל את שירותו במשטרה, ביס"מ (יחידה מיוחדת של משטרת ישראל) בחברון. דניס אהב את העבודה שלו, היה אמין, מוכשר ומנומס, אהב לירות ואף שימש כמדריך ירי מצטיין שלימד אחרים. כולם אהבו אותו וכיבדו אותו. בשנת 2007 התחתן והביא עמו מרוסיה את אולגה ואת ביתה נסטיה אליו למעלה אדומים.
נסטיה נהייתה בשבילו בת לכל דבר. לאחר מכן עברו לבאר שבע, שם נולדו להם עוד שני ילדים: פולינה ודניאל. המשפחה קנתה בית באופקים ועברה לגור בעיר, וכטיפוס משפחתי החליט דניס לעבוד יותר קרוב לביתו ועבר לתחנה בשדרות. הוא היה מאושר מחייו החדשים, מהבית וממקום העבודה, אהב את אשתו וילדיו, החל להתאמן והיווה "קיר ביטחון שאפשר להישען אליו" עבור קרוביו ואהוביו.
אולם ב-7 באוקטובר 2023 הקיר התמוטט, כשטרוריסטים בני עוולה כבשו את תחנת המשטרה בשדרות. דניס סיים משמרת לילה, ובזמן מתקפת הרקטות סייע לתושבי העיר. כשקיבל מידע שלתחנת המשטרה פלשו טרוריסטים וישנם שוטרים שנפגעו, הגיע בלי לחשוב על מנת להציל אותם, כשבדרך סייע לאנשים נוספים. מאחד השוטרים הוא מנע להיכנס לתחנה, מכיוון שהיה ללא שריון גוף. כשנזרקו לעברם רימונים נשכב דניס על שוטרת על מנת שלא תיפגע.