נדב ביטון
בן חדוה ומוטי, אח ליניר, ניסים והילי.
נולד באשקלון בי"א בחשוון תשס"ג, 16.10.2002.
נדב למד בבית ספר היסודי "הגבעה",
ובתיכון המקיף הכללי "עמל אמירים" באופקים.
לאחר שסיים את לימודיו התגייס לצבא והתעקש על שירות קרבי משמעותי.
הוא התקבל לאוגדת כפיר - יחידת נחשון,
אהב את תפקידו ולחבריו קרא "אחים".
לנדב היו שאיפות ותוכניות לאחרי השחרור. הוא רצה להיות עצמאי ולפתוח עסק שיקדם אותו.
ביום שבת, 7 באוקטובר 2023, כ"ב בתשרי תשפ"ד, בוקר שמחת תורה, הלך נדב למסיבת ה"נובה" ברעים עם חברו. כשנכנסו המחבלים לאזור המסיבה הם רצו לברוח מהמקום, אך החבר נקע את רגלו ולא יכול היה להתקדם. מכיוון שזוגתו של החבר הייתה בהריון מתקדם, ראה עצמו נדב כשליח להצלת חייו, וכשהגיעו לפרדס הקרוב חפר לו בור ליד אחד העצים, ואמר לו "אם אתה רוצה לראות את הבת שלך בעוד חודשיים - אתה נשאר כאן עד שאביא עזרה". נדב התקדם כדי לחפש עזרה אך נתקל בחוליית מחבלים, נורה ממטווח אפס ונפטר בעודו באמבולנס, שבועיים לפני מועד שחרורו מצה"ל.
נדבוש שלנו אהב את החיים, מימש אותם כרצונו – בילויים, חברים ומצוות אותן עשה – אשר גילינו אודותיהן רק לאחר הירצחו. היה אח מחבק ואוהב לאחיו הקטנים, ולאחיו הגדול היה חבר טוב, מחבק ודואג תמיד; וכמו כן בן טוב להוריו – עוזר, אוהב, דואג ומכבד. אדם בעל לב ענק שמקפיד לעזור לסביבתו, למכריו ולחבריו - תמיד אהב שלום ואהבה וכיבד את סביבתו בענווה ובצניעות.
מקום מנוחתו בבית העלמין הצבאי באופקים.
יהי זכרו ברוך.
