נהוראי סעיד
סמ"ר נהוראי סעיד ז"ל
נולד בכ"א בתמוז תשס"ב, 01.07.2002, בן זקונים לזוהר וחגית, אח למיטל, בת אל שלומית, גל-אור, וטוהר נעמי. במשך שבע השנים האחרונות היה גם בן זוגה של אלה פרץ. גדל באופקים ולמד בבתי הספר "נועם מורשת ישורון", בישיבת "אפיקי ארץ" ובתיכון מרום.
נהוראי היה פעיל במש"צים ובבני עקיבא, ובגמ"ח היה תמיד מגיע ראשון ועוזב אחרון.
הוא אהב לטייל המון, וניצל כל הזדמנות שהייתה לו לבילוי של כמה ימים - בצפון על שפת הכנרת, במקורות מים באזור הדרום
(כמו נחל הבשור או חוף זיקים)
וגם במקטעים על שביל ישראל.
כילד, היה נהוראי "שטותניק" ומצחיק, שמח תמיד. גם בבגרותו אהב להצחיק ולשמח את סביבתו, לקחת דברים בקלות וליהנות מסיטואציות, גם אם הן פחות נעימות. תמיד קם לעזרת חבר, וגם בשעות הקטנות של הלילה היה הראשון להתייצב ולעזור.
ב-07.12.2021 התגייס נהוראי לשירות בחטיבת כפיר. הוא שובץ כלוחם חי"ר בגדוד "שמשון" וביצע הכשרות מטול, נהיגה ומקלען. חבריו ומפקדיו מספרים שהיה שילוב של צחוק ורצינות, מקצוע ומנוחה, צייתנות וויכוחים. את כל אחת מתכונות אלו הוא עשה באמונה שלמה ובמאה אחוז כוונה.
מאחורי הבדיחות והצחוקים עמד אדם ערכי וחייל משימתי עם נשמה גדולה. למרות הקושי שבלהיות לוחם תמיד חייך ורצה לעשת למען המדינה אותה אהב כל-כך.
לנהוראי היה חיוך מיוחד.
הוא שידר ביטחון, היה אהוב על כולם,
תמיד התנדב ראשון לסחוב במסעות,
לעזור למי שקשה לו,
ולהרים את מצב הרוח של כולם.
בשבת, בוקר שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, חדרו מחבלים לאופקים. נהוראי, שהיה בביתו, לא היסס לרגע, לקח את נשקו ויצא אל התופת - ממנה לא שב. משבת ועד שלישי לפנות בוקר הוגדר כנעדר וב-10.10.2024 זוהתה גופתו ונקבע מותו.
נהוראי ז"ל נפל בכ"ב בתשרי תשפ"ד, 07.10.2023. היה בן 21 בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באופקים ולאחר מותו עלה לדרגת סמ"ר.