משפחת גרדסקול, שמקורה מרומניה, התיישבה באוקראינה. ניקולאי, דודו של סרגיי, היה פרופסור ודיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חרקוב. אנדריי, אביו של סרגיי, עמד בשנות ה-60' בראש המחלקה למכוניות במכון הרכב והכבישים בחרקוב – אשר נושאת כיום את שמו. אשתו של אנדריי, בלה, היתה בוחנת בבית הספר לנהיגה, ורבים בחרקוב הכירו אותה.
ויקטוריה וסרגיי הכירו בפקולטה לפיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטת חרקוב, לשם התקבלו שניהם. בשנה השלישית ללימודים החלו לצאת ביחד, ולאחר מכן נישאו. ב-60 השנים בהן חיו יחדיו, מעולם לא ראו אותם החברים ובני המשפחה רבים.
ויקה הייתה אדם חם, ידידותית, מסבירת פנים וחברותית מאוד. סרגיי היה בעל חוש הומור יוצא דופן, והפליא לנגן בפסנתר. כשעבדו במכון לטמפרטורות נמוכות באוקראינה קיבלו השניים דירה ליד היער – והירבו לארח מבקרים לארוחות ערב.
בשנת 1985, זכו סרגיי גרדסקול ושניים מחבריו, איליה ליפשיץ וליאוניד פסטר, בפרס המדינה על עבודתם.
ויקטוריה וסרגיי עלו לישראל בשנת 1991 במהלך העלייה הגדולה. ויקטוריה לא רצתה לעזוב את ארצה כי אהבה את אוקראינה, אבל בתם של בני הזוג גרדסקול, טטיאנה, כבר עברה לישראל עם בנה - וההורים החליטו ללכת בעקבותיה.
עבור סרגיי, שהיה בן 49, היה המהלך קל יותר מאשר עבור מדענים רבים אחרים שעלו לישראל: באותה תקופה כבר היה שם מוכר בעולם המדע, והוא מצא מהר מאוד עבודה בהתמחותו באוניברסיטת בן גוריון. עד מהרה שלט בעברית והחל ללמד קורס במבוא למתמטיקה. ויקטוריה לימדה גם היא קורס במתמטיקה לסטודנטים באותה אוניברסיטה.
לא היה קל להגיע להרצאותיו של פרופסור גרדסקול. באותם ימים לא היה רישום דרך האינטרנט, וסטודנטים הגיעו במיוחד לאוניברסיטה ועמדו מוקדם בתור כדי להירשם לשיעוריו.
סרגיי היה אדם קליל שמעולם לא הפעיל לחץ על אף אחד. היתה לו דעה משלו בנושאים רבים, אך חשוב היה לו יותר להבין את בן שיחו. כשדיברת איתו, נראה היה שאתה האדם היחיד בעולם שמעסיק אותו באותו רגע.
במחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בן-גוריון עבד גרדסקול על נושאים כמו לוקליזציה של אלקטרונים, מוליכות-על ועוד. הוא כתב מאמרים מדעיים ולימד. בתחילה התגורר עם ויקטוריה בבאר שבע, אך בהמשך עברו לאופקים. בעיר הייתה להם חצר קטנה - סרגיי טיפל במדשאה, וויקטוריה גידלה ורדים. סרגיי אהב הכל בישראל - את הטבע, האקלים והמטבח, וידע להכין בעצמו בעצמו ליקרים של פירות יער.
בשנים האחרונות עסק פרופסור גרדסקול בהיסטוריה של המדע. הוא היה שותף בכתיבת ספר על הפיזיקאי לב שובניקוב, שהואשם בריגול והוצא להורג ב-1937. סרגיי חקר גם את ההיסטוריה המשפחתית שלו. הוא הרכיב אילן יוחסין מפורט של המשפחה ובילה שעות בהקלטת שיחות עם הוריו כדי לנצור את זיכרונותיהם.
זמן קצר לאחר העלייה לישראל חזרה בתם של בני הזוג גרדסקול, טטיאנה, לאוקראינה עם משפחתה. ויקטוריה וסרגיי חשבו לחזור לאוקראינה כשיפרשו לגמלאות ולמכור את ביתם באופקים, אך בפברואר 2022 פלשה רוסיה לאוקראינה, והמשפחה החליטה שיהיה בטוח יותר להישאר בישראל. סרגיי המשיך להגיע לבאר שבע מדי שבוע לסמינרים ודיונים בנושא המחקר שלו - כשהוא נוהג באותה מכונית בה נהג במשך כל 30 שנות חייו בישראל. הוא אף המשיך להתאמן בקאנטרי המקומי והלך באופן קבוע לבריכה. לאחר שנרצח מצאו חבריו המדענים בביתו בגדי ים תלויים לייבוש.
הפעם האחרונה שבני הזוג גרדסקול נסעו לחרקוב הייתה לפני הפלישה הרוסית. לאחר יציאתם לפנסיה תכננו כאמור לחזור למשפחתם בחרקוב - אך הפלישה הרוסית שיבשה כזכור את תוכניותיהם.
בבוקר 7 באוקטובר נודע לנכדם בחרקוב, מיכאל, כי מחבלי חמאס חדרו לשטח ישראל וביצעו מעשי טבח באופקים. הוא התקשר לסבו וסבתו, אך הם לא ענו לטלפון. אז התקשר הנכד לחבר המשפחה, ראש החוג לפיזיקה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אולג קריצ'בסקי, שגר בבאר שבע. קריצ'בסקי ניסה גם הוא ליצור קשר עם בני הזוג, אך לא הצליח. בערב פנה קריצ'בסקי למשטרת ישראל. למחרת הצליח להשיג את שכנתם של בני הזוג גרדסקול, שאמרה כי שמעה ירי באזור הבית שלהם. אז התקשרה אליו עובדת סוציאלית שהגיעה לבית, ראתה בו חיילים וגילתה שבעלי הבית נהרגו והגופות כבר נלקחו.
