בן מוריס ומרגלית. נולד בכ"ח בשבט תשכ"ו, 18.02.1966. אבא לליאור, קורל, שוהם, וגיל, סבא לעלמה, וללביא הקטן אשר לא זכה להכיר, ונולד חודשיים לאחר פטירתו.
כשהיה בן שנתיים נפל אביו בקרב במלחמת ששת הימים, וכבכור גדל ופעל ראובן כראש המשפחה, ותמיד דאג, תמך והיה כאבא לאחיו. גם בשנות שיבתה של אמו דאג לתמוך ולטפל בה עד פטירתה.
ראובן למד בבית הספר סיני, ולאחר מכן המשיך לתיכון המקיף הכללי באופקים. בתום לימודיו התגייס לצבא ושירת בתפקיד נהג חילוץ כלי צמ"ה, טנקים וכד'.
לאחר מכן עבד ימים ולילות כנהג משאית תובלה, ופירנס את משפחתו בכבוד כדי שאף פעם לא יחסר לה כלום. כל מחשבותיו ופעולותיו היו נתונות למען ילדיו.
בבוקר שמחת תורה, כ"ב בתשרי תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, כשנשמעו קולות האזעקה וירי המחבלים, הורה ראובן לשני ילדיו להתחבא במבנה ממוגן בחצר הבית, בזמן שלא היסס ותוך סיכון חייו ביצע סריקות בחצר כדי לוודא שהמחבלים לא יכנסו ויפגעו בהם. מחבל שחדר לבית השכן ביצע משם ירי לכיוונו, אשר גרם למותו במקום. בעקבות הירי נוטרל המחבל ולא הצליח לפגוע בילדים.
ראובן היה עמוד התווך של כלל בני המשפחה, והוא אהב, דאג, תמך, וליכד בין כולם. חסרונו השאיר חור גדול בלב ולעד ינצרו כולם את זכרונו.
