נולדה בברה"מ ב-1953, סמוך לבירה מוסקבה. ב-1983 התחתנה עם ולדימיר ועברה עימו ללניגרד, שם התגוררו יחדיו עד שעלו ארצה בשנת 1991, ממש עם תחילת מלחמת המפרץ.

 

טטיאנה עבדה במשך רוב שנות חייה, והיה חשוב לה להיות בעשייה מתמדת. בזמן שהמשפחה התגוררה בקריית מלאכי עבדה בחב"ד, וכשעברו לקריית גת השתלבה בתעשייה האווירית.

 

בשנת 1994 עברו ולדימיר וטטיאנה לאופקים והשתלבו בעבודות מזדמנות, עד שהמצב הרפואי לא אפשר זאת יותר.

 

טטיאנה אהבה את החיים, והייתה מלאה בשמחת חיים על אף החיים הלא פשוטים. היא הייתה בת יחידה, ולא הצליחה להביא ילדים משלה. היא השקיעה את כל אהבתה והרצון להעניק לאחר בבעלה ולדימיר, ובגינת הצמחים שטיפחה בחצר ביתם. טטיאנה הייתה ידועה בכל העיר באהבתה לצמחים, גידלה פירות, צמחי נוי וסוקולנטים נדירים במיוחד. היא הקפידה למצות כל יום, יצאה לטיולים מאורגנים של הקהילה, וזהו גם הדבר האחרון שעשתה ביום בו נרצחה באכזריות. בת 70 היתה במותה.

 

טוב לבה,

החיוך הנצחי שלה והרצון לטפל ולסייע יישארו עמנו תמיד.

 

 

 

 

יהי זכרה ברוך.