נולדה בכ"ז בסיון תשכ"ב, 29.06.2024, בעיר דרבנט שברפובליקת דאגסטן, דרום רוסיה. גדלה והתחנכה בעיר הולדתה, שבה הייתה קהילה גדולה של יהודי הקווקז.
במסגרת לימודיה הגבוהים התמחתה בחשבות למפעלים, ובתום לימודיה עבדה כחשבת שכר במפעל.
בשנת 1980 מריה נישאה ליפתח, בן עירה, והם הקימו בית בדרבנט. בשנים הבאות נולדו שלושת ילדיהם – שרה, אדגר ואלינור. הילדים גדלו במשפחה חמה ואוהבת, ונהנו לבלות יחד עם הוריהם במגוון מקומות - בפארקים, בפסטיבלים, בקרקס ועוד.
בשנת 1993 עלתה המשפחה לישראל. תחילה התגוררה בבאר שבע ומריה עבדה במפעל מקומי. בהמשך קנתה המשפחה דירה באופקים והיא עבדה בבית אריזה בנתיבות. ב-2021 פתחה בבאר שבע חנות לביגוד ואביזרים שונים. לחנות קראה "אלינור", כשם בתה הקטנה.
מעבר לשעות העבודה ניהלה מריה בית למופת, והקפידה שלילדיה לא יהיה חסר דבר. "היא עשתה הכול לתת לנו כל מה שאנחנו צריכים ורוצים", סיפר בנה אדגר, והוסיף: "אימא הייתה מבשלת אוכל קווקזי טעים ומיוחד. היינו מציינים כל חג ואירוע באופן חגיגי, עם כל המשפחה. היו מגיעים כל הדודים, הסבתא, האחים והאחיות של אימא, ותמיד היה שמח, עם הרבה אוכל טעים ומשפחתיות".
בשעות הפנאי אהבה מריה לקרוא ממיטב הספרות הרוסית הענפה. כמו כן הרבתה לטייל, והשתדלה לטוס לטיולים בחו"ל מדי כמה חודשים.
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. באותו בוקר שהו בבית המשפחה מריה ובעלה יפתח, בנותיהם והנכד. יפתח יצא לחדר המדרגות לעשן סיגריה ואז נורה למוות על ידי מחבלים שנכנסו לבניין. מריה יצאה מהדירה לשמע הרעש ונורתה למוות אף היא. בנותיהם נעלו את הבית, והמחבלים, שלא הצליחו להיכנס, עברו לבניין אחר. קרוב משפחה שהגיע לבניין כמה דקות לאחר מכן הוא שגילה את גופות בני הזוג.
מריה היתה בת 61 בהירצחה. היא הובאה למנוחות לצד בעלה בבית העלמין באופקים.
