מדריך זכויות בסיסי – מלחמת "חרבות ברזל"

 

ריכזנו עבורכם מידע ראשוני ובסיסי בנוגע לזכויות בעקבות המלחמה. ניתן למצוא מידע מפורט באתרים: 

נדגיש כי ההנחיות מתעדכנות באופן תדיר –  מומלץ להתעדכן בקישורים המצורפים, ובגורמי הסיוע ברשות. כמו כן העלון אינו מהווה ייעוץ פרטני ויש לבחון את הזכאויות לזכויות על פי כל מקרה לגופו.

בחלק מהמצבים מומלץ להיעזר בייעוץ משפטי. קיימות אפשרויות שונות לקבלת ייעוץ חינמי או בתשלום סמלי המפורטות בקישור, כמו גם במרכזי מיצוי זכויות ברשויות. 

סיוע לנפגעים (פיזית ונפשית) ולבני משפחותיהם

  • מידע כללי בנוגע לזכויות הנפגעים במלחמה באתר כל-זכות: נפגעי פעולות איבה, שאלות ותשובות.

  • סיוע מיידי לנפגעי חרדה: ניתן לקבל מענה נפשי טלפוני, כמפורט בקישור. מי שנפגע באירוע איבה זכאי למענה נפשי במרכזי חוסן ובמרפאות (עד 12 טיפולים, ובמידת הצורך הטיפול יוארך), ללא עלות.

  • נפגעי פעולות איבה: מידע כללי בנושא התהליך, שלביו ותנאי הזכאות ניתן למצוא בקישור.

    • הגשת תביעה: ניתן להגיש בקשה בקישור – טופס מקוצר שהותאם למלחמת "חרבות ברזל" (574). הבקשה מועברת לאישור משרד הביטחון, שיעדכן לגבי הזכאות והתגמולים, ובמידה ונדרש גם לגבי ועדה רפואית לקביעת אחוזי נכות.

    • תגמולים והטבות: לנפגעי פעולות איבה, למשפחות החטופים והנעדרים, למשפחות שכולות

    • מוקד טלפוני: ניתן לפנות לקו חירום של ביטוח לאומי לסיוע לפצועים, למשפחות החטופים והנעדרים ולמשפחות שכולות  – 02-6269999.

    • הסוכנות היהודית- https://www.jewishagency.org/il/fund-for-victims-of-terror/

    • ארגון נפגעי פעולות איבה – הארגון היציג. ניתן לפנות למוקד – 03-6884729.

  • זכויות בני משפחה של נפגעי פעולות איבה בזמן אישפוז: אגף שיקום בביטוח לאומי מסייע בהחזר הוצאות בנושאים הבאים: אובדן הכנסה, נסיעות לבית החולים, כלכלה בזמן השהייה לצד בן/בת המשפחה בבי"ח, לינה בסמוך לבי"ח, חנייה, צרכים מיוחדים. הסיוע ניתן לבני משפחה מדרגה ראשונה, ונקבע בהתאם לחומרת הפגיעה, המצב המשפחתי, המרחק ממקום המגורים ועוד, כמפורט בקישור.

  • הכרה כנכה צה"ל וכוחות הביטחון: במקרה והפציעה קרתה במסגרת מילוי תפקיד בשירות צה"ל או כוחות הביטחון (תנאי הזכאות מפורטים בקישור), הנפגע עשוי להיות מוכר כנכה צה"ל ולהיות זכאי לזכויות ייחודיות (כמפורט בקישור). מוקד אגף השיקום במשרד הביטחון פועל במתכונת חירום בטלפון 8150*. אנשי קבע שאינם מוכרים על פי תנאי משרד הביטחון עשויים להיות מוכרים כנפגעי עבודה בביטוח הלאומי, כמפורט בקישור.

  • סיוע לנפגעי מסיבות נובה ופסיידק: הועבר מענק ראשוני ע"י ביטוח לאומי לנפגעים באירוע בסך 5,000 ₪ (3,500 ₪ מקדמה, ו-1,500 ₪ שיקוזזו בהמשך), באופן אוטומטי לחשבון הבנק של מי שדווח שהשתתף במסיבה (כמפורט בקישור). מי שלא נוצר עימו קשר, ולא הועבר לו המענק, יכול לפנות למוקד ייעודי – 02-6269999. מי שעבד במסיבה ונפגע, יכול להגיש בקשה להכרה כנפגע עבודה במקביל לבקשה להכרה כנפגע איבה.

 

זכויות עובדים

  • במידה וטרם הוסדרה העבודה בתקופת המלחמה, מומלץ לעובד לפנות למעסיק ולברר את כוונותיו.

  •  מענק תימרוץ לעובדים בחקלאות ובבנייה: המענק מיועד למי שהחל לעבוד במשרה מלאה בענפי החקלאות או הבנייה במהלך 7.10-31.12, ולא עבד בענפים אלה בחודשים 7-9.23 (כמפורט בקישור).

  • שירות התעסוקה: הנחיות לדורשי עבודה הרשומים ומתייצבים בשירות התעסוקה בקישור. 

  • דמי אבטלה לעובדים בחל"ת: עובדים שפוטרו או עובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק למשך 14 ימים לפחות, עשויים להיות זכאים לדמי אבטלה.

    • הגשת בקשה: יש להירשם בשירות התעסוקה כדורשי עבודה מיד עם הפסקת העבודה – ניתן להירשם באופן ראשוני ל-14 יום באתר שירות התעסוקה. עקב המלחמה, הושק טופס משולב שמאחד הליך זה עם הגשת התביעה לדמי אבטלה לביטוח לאומי.

    • הקלות: פורסמו הקלות רבות בתקופת המלחמה (כמפורט בקישור(, כגון זכאות לדמי אבטלה מהיום הראשון, ביטול הגבלות מסוימות למי שקיבל דמי אבטלה בעבר ועוד.

    • מענק לעובדים בני 67+ שהוצאו לחל"ת: מכיוון שדמי אבטלה מגיעים רק למי שמוגדר בגיל העבודה, נקבעה כי עובדים בני 67+ שהוצאו לחל"ת או פוטרו במלחמה זכאים למענק מיוחד, כמפורט בקישור.

    • הבטחת הכנסה: מי שאינו זכאי לדמי אבטלה בגלל שלא עומד בתנאי הזכאות, או שניצל כבר את כל ימי האבטלה שעומדים לרשותו, עשוי להיות זכאי לקצבת הבטחת הכנסה, כמפורט בקישור.

  • הוצאה לחל"ת – דגשים נוספים:

    • זכויות פנסיוניות: בתקופת החל"ת המעסיק אינו מחויב, ולרוב לא מפריש הפרשות פנסיוניות לטובת העובד, לכן במקרה זה מומלץ לפנות לקרן הפנסיה לצורך שמירה על הזכויות הפנסיוניות.

    • נדרשת הסכמה: המעסיק יכול להוציא את העובד לחל"ת רק בהסכמתו, ועליו להודיע מהי התקופה (כמפורט בקישור). במידה והעובד הוצא לחל"ת ללא הסכמתו ולתקופה בלתי מוגבלת, הדבר נחשב לפיטורין – העובד יכול לדרוש שימוע ופיטורין כדין, או להתפטר בדין מפוטר (תוך שמירת הזכות לקבלת פיצויים ואבטלה).

    • הגנה על מצבים ייחודיים: במקרים של היריון ולידה, תקופת מחלה ועוד, על המעסיק לקבל היתר ממשרד העבודה להוצאת העובד/ת לחל"ת או להפחתה במשרה - כמפורט בקישור.

  • איסור פיטורי עובדים בשעת חירום – תחול הגנה מפיטורין על עובדים שנעדרו או שלא ביצעו את עבודתם במקרים הבאים (כמפורט בהודעת משרד העבודה ובכל זכות): עובד שפונה ממקום מגוריו ע"י המדינה (ישובי 0-7 ק"מ); עובד נעדר או חטוף; בני משפחה של נעדרים וחטופים; הורה שנדרש להשגחה על ילדו עקב שירות השותף להורות בצבא או בכוחות הביטחון; עובד שפיקוד העורף אוסר להגיע למקום עבודתו; עובד שנעדר מעבודתו כדי להשגיח על ילדו (עד גיל 14, או עד גיל 21 עם צרכים מיוחדים) עקב סגירת מוסד החינוך בהוראת פיקוד העורף (במידה וההורה השני לא יכול להשגיח על הילד בשל סיבה מוצדקת כמו מילואים, עבודה וכד'); משרת מילואים בתקופת שירותו או ב-30 הימים מתום השירות (גם במקרה של עובדי כח אדם); אדם עם מוגבלות שאינו יכול לקיים בעבודתו את הנחיות פיקוד העורף בשל מוגבלותו.

  • הפחתת שכר: מעסיק רשאי להפחית את שכר העובד או את היקף משרתו בתנאי שהעובד הסכים לכך. במידה ואינו מסכים, המעסיק יכול להוציאו לחל"ת בהסכמה או לערוך שימוע ופיטורין מטעמים רלוונטיים.

    • עובדים שעתיים ואי-שיבוץ למשמרות: קשה יותר לעמוד על הורדה בשכר במקרים אלה. ישנם מצבים בהם יכול עובד להציג רצף העסקה ולהצביע על הרעה בתנאים. במצב זה יהיה זכאי להתפטר בדין מפוטר תוך זכאות לפיצויי פיטורין ודמי אבטלה.

  • פיצויים לעובדים שמקום עבודתם סגור בהוראת פיקוד העורף: נכון לשלב זה, עוד לא נחתם הסכם קיבוצי במשק ביחס למלחמה. רק כשהדבר יקרה, עשויה להיקבע זכאות לפיצוי במקרים שכאלה.

  • העסקת עובדים בשעות נוספות: במהלך המלחמה ניתן היתר למעסיקים בענפים מסוימים להעסיק עובדים בשעות נוספות מעבר למספר השעות הנוספות המותרות בימי שגרה, כמפורט בקישור.

  • מוקד טלפוני לנושא זכויות עובדים: ההסתדרות – *2383, משרד העבודה – 3080* (דף מידע בנושא).

 

בעלי עסקים ועצמאים

  • פיצויים לבעלי עסקים עבור נזק עקיף (הפסד או מניעת רווח): הפיצויים ניתנים כנגד הגשת תביעה, ומוצעים ל-3 קבוצות אוכלוסיה לפי מיקום העסק (כמפורט בקישור(. ניתן לבחון את הזכאות באתר זה.

  1. מתווה ארצי (מענק המשכיות עסקית): מתייחס לכל בעלי העסקים בארץ, בגין הפסדים או מניעת רווח שנגרמו עקב המלחמה בחודשים אוק'-נוב' 2023. כולל השתתפות בהוצאות קבועות, ובחלק מהוצאות השכר, בהתאם להיקף הפגיעה ולגודל העסק:

    • פיצוי לעסקים קטנים עם מחזור שנתי שבין 12,000 ₪ - 300,000 ₪ – לתנאי הזכאות, גובה והרכב המענק ראו המפורט בקישור.

    • פיצוי לעסקים עם מחזור שנתי שבין 300,000 - 400 מיליון ₪ – לתנאי הזכאות, גובה והרכב המענק ראו המפורט בקישור.

    • הגשת תביעה לרשות המיסים בקישור. נכון להיום ניתן להגיש עד ל-19.2.24.

  2. מתווה ל"אזור מיוחד" – המסלול הירוק: מתייחס לישובים שברשימה, וכולל את כלל 11 הרשויות באשכול נגב מערבי (מומלץ לוודא שהישוב מופיע ברשימה).

    • פיצוי לעסקים בגין נזק שנגרם בין 7.10-31.10: ניתן לבחור בפיצוי אחד מבין 3 מסלולים חלופיים: בשל אובדן שכר לעובדים שנעדרו (מסלול שכר), בשל ירידה במחזור העסקים (מסלול מחזורים) או במסלול חקלאות. לתנאי הזכאות, גובה והרכב המענק ראו בקישור.

    • הגשת תביעה בקישור. נכון להיום ניתן להגיש עד ל-19.3.24

  • ערעורים: במקרה שתביעה לפיצוי נדחתה או לא התקבלה במלואה, ניתן להגיש ערעור כמפורט בקישור (בחלק מהמקרים יש להגיש השגה טרם הגשת ערר).

  • אפשרויות פיצוי נוספות לבעלי עסקים או עצמאים:

    • פיצוי למעסיקים ששילמו שכר לעובדים מפונים שנעדרו מעבודתם, כמפורט, וכפי שהוסבר בפרק הקודם.

    • דמי אבטלה לעצמאים: עצמאים בתחומים מסוימים עשויים להיות זכאים לדמי אבטלה, כמפורט בקישור.

    • מענק למעונות ומשפחתונים מוכרים (בעלי סמל), שבשל הנחיות פיקוד העורף לא פעלו בחודש אוק' ולא גבו כספים מההורים, או פעלו בחלק מהימים וגבו/השיבו להורים כספים בהתאם, יהיו זכאים למענק חד פעמי של עד 889 ₪ עבור כל ילד, כמפורט בקישור.

    • הקלות בדיווחים: ישנן הקלות שונות שזכאים להם עצמאים ומעסיקים תושבי העוטף ומגויסי המילואים, למשל בהגשת דיווחים תקופתיים, ביטול קנסות, הפרשי הצמדה וריבית, (מפורט בקישור).

 

מילואים

  • תשלום אוטומטי בסוף כל חודש: ביטוח לאומי פרסם כי בתקופת המלחמה יועבר תשלום למשרתי המילואים בסוף כל חודש ולא כמקובל בתום תקופת השירות וללא צורך בהגשת תביעה – כמפורט.

    • ככל שהמשרת לא קיבל לחשבונו את התגמול עבור החודשים אוק'-נוב', וכדי להבין יותר בנוגע לזכויותיו – ראו ההסבר המפורט מטה כמו גם את דף ההסבר באתר המילואים.

  • שכירים המשרתים במילואים זכאים לקבל ממעסיקם את משכורתם במועד התשלום הרגיל. ההתחשבנות נעשית בין המעסיק למוסד לביטוח לאומי. 

  • הפרשות סוציאליות: שכירים זכאים להמשך הפרשות לביטוח פנסיוני, לקרן השתלמות ולקופת גמל לכל אורך המילואים. המעסיק יפריש את חלקו וינכה את חלק העובד מתוך שכרו. (כמפורט בקישור).

  • הגשת תביעה עצמאית: ישנם מקרים בהם התביעה תוגש ע"י האדם ולא ע"י המעסיק (כמפורט בקישור), למשל: מי שלא הועסק בסמוך לגיוס למילואים, מי שעבד בכמה מקומות במקביל, ומי שעבד פחות מ-75 ימים ב-3 החודשים שקדמו לשירות. ניתן להגיש בטופס ו/או באמצעות אתר ביטוח לאומי.

  • עצמאים: המשלמים בקביעות דמי ביטוח אמורים לקבל אוטומטית את תגמול המילואים, ללא הגשת תביעה. במידה ולא התקבל תגמול לאחר 3 שבועות מסיום השירות, יש להגיש תביעה כמפורט מעלה.

משרת שהינו גם שכיר וגם עצמאי יקבל את השכר ממעסיקו ויגיש בנוסף תביעה אישית כעצמאי.

  • סכום התגמול המינימלי: הסכום היומי והחודשי המינימלי המשולם למשרת מילואים במלחמה גבוה מאשר בימי שגרה ועומד על סך של 300.61 ₪ ליום ו-9,018 ₪ לחודש (נכון ל-2023), כמפורט בקישור.

  • סטודנטים: משרת מילואים שהינו סטודנט, שנדרש לאור המלחמה להוצאות הקשורות ללימודים (תשלום לקורס חוזר או שיעורים פרטיים), עשוי להיות זכאי לפיצוי, בהתאם לתקופת השירות, בין 500-2,000 ₪ (כמפורט בקישור). את הבקשה יש להגיש לקרן הסיוע בטופס, ולסמן "אוכלוסיית הסטודנטים".

  • רשות המיסים: ערוץ מקוון לטיפול מהיר בפניות משרתי מילואים בנושאי שומה, גבייה ואורכות בקישור. בנושא משני יש לבחור את האפשרות "פניות למתגייסי צו 8", ולצרף לפנייה את הצו שהתקבל.

  • תחבורה: חישוב השתתפות בהוצאות נסיעה מושתת על מקום מגורים ומקום התייצבות למילואים. התשלום יבוצע בכל חודש בתלוש שכר לחשבון הבנק של משרת המילואים.

    • רב-קו: מוטען אוטומטית ע"י משרד התחבורה למשרתי המילואים לכל המלחמה, דרך אפליקציית "רב קו אונליין". ניתן לעדכן את פרטי הרב-קו בקישור, והכרטיס יוטען כעבור שעה.

  • קרן הסיוע מעניקה מספר מענקים שונים (כמפורט בעלון): מענק הוצאות אישיות (1,100 ₪) ומענק משפחה להורים לילדים עד גיל 14 (2,000 ₪) שחולקו ב-10.11 למי ששירת 8 ימים לפחות לחשבון של משרת המילואים. ניתן להגיש לקרן גם בקשה להחזרים שונים, על פי זכאות, במילוי הטופס שבקישור:

 

סיוע למשפחות החטופים, הנעדרים ומשפחות שכולות: 

  • ביטוח לאומי: מידע עבור משפחות שכולות בקישור, טלפון לסיוע מיידי - 02-6269999.

  • נפגעי מסיבת נובה ופסיידאק ובני משפחותיהם: מדריך זכויות בקישור.

  • משפחות חטופים, נעדרים ומשפחות שכולות זכאיות למענים כגון: תגמול חודשי מביטוח לאומי (או ממשרד הביטחון במקרה של חיילים); מענקים שונים; סיוע ותמיכה נפשית; השתתפות בתשלומי בריאות; השתתפות במימון מטפל סיעודי; זכויות בעבודה; הטבות בתחום הדיור; סיוע בתחבורה; סיוע בלימודים; הקלות בבנקים, בחברות האשראי, בתשלומים ובהלוואות – כמפורט בקישור.

  • בני משפחה של חטופים ונעדרים זכאים, עד לחקיקה בעניינם, לתגמול חודשי לו זכאים בני משפחה של נספי פעולות איבה (ראו החלטה ופירוט בקישור), לצד זכאות למענקים רבעוניים (מפורט בקישור).

  • סיוע וייצוג משפטי חינם ניתן למשפחות שכולות, ע"י עו"ד מטעם משרד המשפטים, ללא בדיקת זכאות (מבחן הכנסה), כמפורט בקישור.

 

פיצוי בגין נזקים ישירים לרכוש 

  • מידע כללי למי שרכושם נפגע במלחמה: מדריך רשות המיסים, שאלות ותשובות.

  • פיצויים מרשות המיסים: מי שרכושם נפגע כתוצאה מאירועי המלחמה, זכאים לפיצוי, בהתאם להערכת שמאות של נציגי קרן הפיצויים (מס רכוש). יש לקבל אישור מאנשי מס רכוש לפני תיקון רכוש שנפגע.

  • שלבי התהליך (כמפורט בקישור):

  1. הודעה על הנזק – יש לפנות למוקד רשות המיסים בתוך שבועיים מיום שקרה הנזק. ניתן בטלפון 4954*, ולהגיש תביעה מקוונת לפיצויים בקישור בתוך 3 חודשים מיום שקרה הנזק.

    • חשוב להימנע מפינוי ציוד ופסולת שנמצא במקום עד להגעת נציג מס רכוש.

    • ניתן להגיש בקשה על נזק למבנה מגורים ולתכולתו, למבנה עסק ולתכולתו, לרכב ועוד. במקרה של רכב, ניתן להגיש תביעה גם אם מקומו לא ידוע. יש לבדוק שהרכב לא נגרר כמפורט.

  2. עריכת שמאות: נציג השמאות יגיע לטפל בתביעה ולהעריך את הנזק, בנוכחותכם. במקרה של נזק לקונסטרוקציה של המבנה יגיע גם מהנדס.

    • נזקים למבנה: במידה ונפגע מבנה שבבעלותכם, תוכלו לבחור אם תרצו לדאוג בעצמכם לתיקון הנזקים (ולקבל פיצויים) או שהנזקים ישוקמו ע"י חברות משקמות מטעם קרן הפיצויים.  כמפורט בקישור. במידה ובחרתם בתיקון עצמי, חשוב לבקש חשבוניות מס מבעלי המקצוע.

    • מספר תביעה יינתן לאחר הביקור, באמצעותו ניתן לעקוב אחר סטטוס הטיפול במוקד הטלפוני.

  3. תשלום פיצויים: בהתאם להיקף הנזק יוחלט אם לשלם מקדמה או את כל הפיצוי.

    • נזקים לחפצי בית בדירות מגורים: ישולמו בהתאם לתקרות הקבועות בחוק לכל סוג רכוש שנפגע, כמפורט בקישור.

    • ערעור: לאחר קבלת החלטת מס רכוש וקרן הפיצויים, ובמידה שההחלטה אינה מספקת, ניתן להגיש ערר, כמפורט בקישור.

  • רכב חלופי על רכב שנהרס במלחמה: במקרה שחברת הביטוח מסרבת לתת רכב חלופי על רכב שנהרס במלחמה, ניתן לפנות למוקד רשות המיסים והממונה על הביטוח ברשות שוק ההון – 074-7617166.

 

קצבאות וזכאויות

  • הארכת זכאויות: בעקבות המלחמה, ביטוח לאומי החליט על הארכה אוטומטית של זכאויות מסוימות, גם ללא כינוס ועדה:

    • קצבת נכות זמנית: לנכים קשים הזכאות תוארך ל-6 חודשים, ליתר הנכים תוארך ל-4 חודשים (כמפורט בקישור).

    • גמלת סיעוד הוארכה עד ל-30.11 לתושבי הדרום שמקבלים שירות מסניפי ביטוח לאומי באשקלון וב"ש (כמפורט בקישור).

  • דיור ציבורי וסיוע בשכר דירה: משרד הבינוי והשיכון פרסם מספר הקלות לאור מצב המלחמה:

    • הארכה אוטומטית לזכאויות לדיור ציבורי ולסיוע בשכ"ד (מבלי להגיע לסניפים) לאלו שתוקף זכאותם פג בתחילת אוקטובר – עד ל-30.12 כרגע (כמפורט בקישור).

    • ביטול תשלומי שכ"ד לדיירי הדיור הציבורי שפונו מביתם (מתגוררים ביישובים שברשימה). בשלב זה ההטבה לחודשים אוק'-דצמ' 2023 (כמפורט בקישור). ביטול התשלום אינו אוטומטי, ויש להגיש טופס לחברה המשכנת: להלן טופס פניה לעמיגור, טופס פניה לעמידר. במידה ושכ"ד על חודשים אלה כבר שולם, ניתן לקבל זיכוי רטרואקטיבי.

    • מוקד טלפוני לסיוע לדיירי דיור ציבורי – 5442*, מצוין כי המוקד זמין עד חצות.

  • תווי מזון: בעלי הכנסות נמוכות החיים באי-ביטחון תזונתי עשויים להיות זכאים לסיוע במזון (כמפורט בקישור ובכל זכות, ובנוסף למיזם ביטחון תזונתי עבור מוכרי רווחה ובהפניית עו"ס). בעקבות המלחמה, משרד הפנים פרסם כי העומדים בקריטריונים יכולים להגיש בקשות לתווי מזון עד ל-31.12.2023 בטופס.

 

הקלות ללקוחות בנקים וחברות אשראי

  • הקלות ללקוחות הבנקים לתושבים ולבתי עסק במרחק 30 ק"מ מהרצועה (כמפורט ברשימה):

    • דחיית משכנתאות: דחייה בתשלומים ל-3 חודשים, ללא עמלות וללא ריבית, לדירה ראשונה ולמשפרי דיור (ראו הנחיה והסבר). מומלץ להתעדכן מהבנקים בעניין פריסת התשלומים שנדחו.

    • דחיית תשלומי הלוואות עד 100,000 ₪ ואשראי עסקי עד 2 מלש"ח: דחייה בתשלומים ל-3 חודשים, ללא עמלות וללא ריבית. התשלומים שנדחו יתווספו בסוף תקופת ההלוואה.

    • אוברדרפט: חשבון עו"ש של משק בית לא יחויב בריבית על אוברדרפט עד לסכום של 10,000 ₪.

    • פטור ממרבית העמלות ל-3 חודשים, למעט פעילות מט"ח, ני"ע, סחר חוץ ויהלומים.

    • מוקד החירום בפיקוח על הבנקים, לטיפול בחשבונות בנק וכרטיסי אשראי של נפגעי המלחמה – 9086*. מוקד פניות הציבור של מערכת נתוני האשראי – 6194*.

    • הקלות נוספות שפורסמו ע"י הבנקים השונים, כמפורט בקישור.

  • הקלות ללקוחות חברות האשראי לתושבים ולבתי עסק במרחק 30 ק"מ מהרצועה (כמפורט ברשימה):

    • אשראי צרכני עד 100,000 ₪ ואשראי עסקי עד 300,000 ₪: דחיית תשלומים ל-3 חודשים, ללא ריבית בגין הדחייה וללא עמלות. התשלומים שנדחו יתווספו בסוף תקופת ההלוואה.

    • פטור ממרבית העמלות ל-3 חודשים, למעט פעילות מט"ח וסחר חוץ.

    • חזרת צ'קים: פורסם כי בחודש אוקטובר יימנעו הגבלות (באופן אוטומטי) לכלל האוכלוסיה על חשבונות בהם חזר צ'ק. בחודש נובמבר הקלה זו חלה על אוכלוסיות שנפגעו מהמלחמה – מפונים (כמפורט ברשימת הישובים), נעדרים, חטופים וקרוביהם, פצועים (שאושפזו לשבוע ומעלה), נפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם, וכן על משרתי מילואים ובני/בנות זוגם. רק במקרה של מפונים ההקלה תחול אוטומטית, בשאר המקרים כדי להפעילה יש לפנות לבנק ולהצהיר על השתייכות לאוכלוסיה הזכאית (כמפורט באתר בנק ישראל וב-כל זכות). מומלץ לעקוב לגבי הארכת הקלה זו ככל והמלחמה תימשך.

    • הסרה מרשימת צ'קים שחזרו: בימים שבשגרה, חשבון בנק יוגבל כאשר 10 צ'קים סורבו (חזרו) במשך שנה. לכן, להסרת צ'קים מהרשימה עשויה להיות משמעות ארוכת טווח של הגנה מהגבלות החשבון. ניתן לבקש זאת מהבנק, תוך הצהרת התנאים המזכים בכך, לצד הצגת הוכחות.

 

תשלומים וחובות

  • הגנה מעיקול מענקים: מענקי מלחמה מוגנים מפני עיקול למשך 90 ימים ממועד העברתם (לאחר מכן ניתן לעקלם), מכוח חוק מיוחד שחוקק במלחמה (כמפורט בקישור באתר בנק ישראל, בתחתית העמוד באיזור השאלות ותשובות). ההגנה חלה גם על חשבונות בבנק הדואר, ואינה חלה במקרה של תשלום מזונות. יתכן ויועברו מענקים שאינם נכללים בחוק, לכן מומלץ לבדוק לגבי כל מענק אם ישנה הגנה בחוק. להסרת עיקול ניתן לפנות לגורם שהטיל אותו, ולמוקד רשות האכיפה והגבייה – 35592*.

    • לא יתקיימו הליכי אכיפה וגבייה, לרבות ניתוקים, עבור צרכנים בעלי חובות עבר או חובות שנצברו בתקופה זו – עד לסיום המלחמה (לפקיעת "המצב המיוחד בעורף", כפי שהוכרז ע"י שר הביטחון).

    • צרכנים שמתקשים בתשלום חשבונות חשמל, יוכלו להגיש בקשה להקלות בתשלום ולביטול ריבית.

    • לצרכני מת"מ (מונה תשלום מראש) תינתן אפשרות להמשיך ולצרוך חשמל, ולשלם עליו בסיום המלחמה. לשם כך על הצרכן לפנות למוקד החשמל 103, ולהנפיק קוד חירום ללא הגבלה.

  • הוצאה לפועל וחדלות פירעון (הרשות לאכיפה וגבייה):

    • דחיית תשלומים בהסדרי חובות: הממונה על חדלות פירעון הודיע על דחיית צווי תשלומים והגשת דוחו"ת לחייבים בהליכי פשיטת רגל או ליחידים בהליכי חדלות פירעון, עד לסוף ינואר 2024. לאחר מכן יינתנו הוראות להמשך התשלומים והגשת הדוחו"ת. אין צורך להגיש בקשה לקבלת ההקלה.

    • בקשת הסדר חוב חדש עקב המלחמה: ניתן לפנות למרכז לגביית קנסות בטופס מקוון  (כמפורט בקישור). מומלץ לסמן בנושא (לזירוז): "מלחמת חרבות ברזל – בקשות".

    • מוקד הכונס הרשמי והממונה על חדלות פירעון, לחייבים בהליכי פשיטת רגל או חדלות פירעון שנפגעו במלחמה – 5067*. מוקד חירום של רשות האכיפה והגבייה – 02-6664777.

  • מענק עבודה (מס הכנסה שלילי): תוספת הכנסה המשולמת לשכירים ולעצמאים מגיל 21 ומעלה שיש להם ילדים, או שגילם 55 ומעלה ללא ילדים, שהכנסתם תואמת את הקריטריונים הקבועים בחוק (כמפורט בקישור). הפעימה השלישית של המענק (מבין 4) הייתה אמורה להינתן בדצמבר, ולאור המלחמה הוקדמה בחודשיים ל-26.10 (כמפורט בקישור).

  • שירות חדש לתושבי אופקים - קבלת שירות מרשות האכיפה והגבייה בימים א',ג',ה' בין השעות 13:00-08:30

 

זכויות בתחום הבריאות והרפואה

  • מידע כללי: אתר כל הבריאות המתייחס לזכויות הרפואיות במלחמת חרבות ברזל.

 

זכויות נוספות ומידע כללי

  • זמן לאיסוף חבילה הוארך אוטומטית מ-14 יום ל-45 יום, גם אם נאמר אחרת (כמפורט בקישור(.

  • זכויות אנשים עם מוגבלות שפונו מביתם: פורסם זכותון לאנשים עם מוגבלות, המתייחס להתאמת סיוע ומענים במוקדי הפינוי, לקבלת טיפול רפואי, מכשירי עזר ותרופות, לשירותי חינוך לילדים, לנופשוני הפגה ועוד. בנוסף, ניתן לפנות למוקד הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות – 6763*.

    • תג חניה לנכה שפג תוקפו בין 7.10.23-7.1.24 מוארך אוטומטית ב-3 חודשים, כמפורט בקישור.

  • סטודנטים: המועצה להשכלה גבוהה פרסמה מגוון הקלות לסטודנטים תושבי קו העימות ולמשרתי מילואים ולבני/בנות זוגם עם ילדים (עד גיל 13), שיינתנו דרך מוסדות הלימוד, למשל מלגות, סיוע נפשי, השלמות שיעורים, שיעורי עזר, גמישות במועדי בחינות, הנגשה דיגיטלית לחומרי לימוד. בנוסף, מרבית מוסדות הלימוד פרסמו הקלות והטבות נוספות, למשל מכללת ספיר בה גם יינתן מימון מלא לשכ"ל בתשפ"ד, אוני' בן-גוריון, המכללה האקדמית אשקלון, סמי שמעון, חמדת, המכללה האקדמית אחוה). מומלץ ליצור קשר עם הנהלת המוסד הרלוונטי.

  • העסקת עובד זר בענף הסיעוד: פורסמה הארכה אוטומטית ב-3 חודשים לאישורי העסקה שפקע תוקפם (כמפורט בקישור). בנוסף, נקבעו הקלות שונות במתן אישורים לעובדים זרים בתחום הסיעוד (כמפורט בקישור). רשות האוכלוסין וההגירה מפעילה מוקד ייעודי למטופלים סיעודיים בטלפון 074-7086100.

  • הקלות בהנפקת רישיונות רכב ונהיגה: הוארכו באופן אוטומטי תוקפם של רישיונות נהיגה ורכב שתוקפם פג, ושלא ניתן לחדשם עקב המצב הביטחוני, כמפורט בקישור.

  • מקלט בבניין משותף הוא רכוש משותף של כל בעלי הדירות, ואסור להשתלט עליו או לעשות בו שימוש פרטי. בעת חירום חובה לפנות מהמקלט את כל החפצים, ולאפשר את השימוש בו לצורך התגוננות של הכלל (כמפורט בקישור). במידה והדבר אינו מתממש – ניתן לפנות לרשות המקומית ולפיקוד העורף.

  • פטור מהיתר להקמת ממ"ד במבנים נמוכים (עד 2 קומות)

  • נפתח מסלול מהיר לבניית ממ"ד במבנים נמוכים (פטור מהיתר בנייה), כמפורט בקישור

  • זכויות הצרכן בעת מלחמה שפורסמו באתר כל זכות ובאתר המועצה הארצית לצרכנות. בנוסף, מידע הנוגע לזכויות הצרכן בביטול טיסות מפורט בקישור.

  • מוקד משרד המשפטים – להכוונה משפטית בעת מצב החירום: 073-3928666.

  • מוקד נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה: קו חם לסיוע לכל פונה מול הגופים הציבוריים בזמן מצב החירום – 02-6665199.