עליזה ואנונו

בת שמעון ותמר. נולדה בשנת תשח (1948) בקזבלנקה שבמרוקו. משפחתה עלתה ארצה בשנת 1957. עליזה למדה בבית-הספר היסודי מורשה ובבית-הספר התיכון הדתי אפקים - שניהם בעיירה אפקים שבנגב. הייתה חניכת תנועת-הנוער בני-עקיבא וראתה את ייעודה בהשגת האידיאולוגיה של התנועה, דהיינו: לקיים את הסיסמא של תורה ועבודה גם יחד. היא הייתה הדמות הערה והבולטת ביותר בכל הסניף והייתה נערצה ואהובה ביותר גם בבית-הספר וגם בין חבריה לתנועה. היא ידעה לרכז ולגבש את החברה סביבה לפעולות חיוביות. יותר מכל אהבה עליזה את התנך שליווה אותה לכל מקום והיא קראה בו מתוך הבנה עמוקה. בתקופת לימודיה בבית-הספר התיכון הצטיינה בלימודי התלמוד וגילתה בו הבנה מיוחדת. כן גילתה ידע וחיבה לספרות יפה. הליכותיה היו צנועות. היא חשה להוריה כבוד מיוחד והייתה נוהגת תמיד בענוותנות יתירה.

גויסה לצהל בנובמבר 1967. ביום כה בתשרי תשל (7.10.1969), נפלה בעת מילוי תפקידה. הובאה למנוחת עולמים בבית הקברות באפקים.

ספרייה על שמה נפתחה בבית-הספר היסודי מורשה אשר בו למדה.